לב חכמים בבית אבל. ולמה, א"ר יצחק, משל לאחד שאמר לעבדו צא והבא לי חפץ טוב, אמר ליה, ומהיכן אני מוצא חפץ טוב, אמר ליה, משתמצא רוב בני אדם הולכין שם חפץ טוב כוהנמשל לכאן מפני שסוף כל אדם למות, וזהו רוב בני אדם הולכין לשם, ולכן לב חכמים שם, ואע"פ דהול"ל כל בני אדם, אך נקט הלשון רוב – ליפוי הלשון, כהענין אשר בהמשל בההליכה אחר חפץ טוב, ושם לאו דוקא כל בני אדם.
. (שם)
לב חכמים בבית אבל. [ולמה], לפי שכל מי שמתאבל הקב"ה משמחו שנאמר (ישעיהו כ״ט:י״ט) ויספו ענוים בה' שמחה כזהובא ונתבאר לעיל בפסוק ב' אות י"ג.
. (שם בפסוק ב׳)