עת לאהב וגו'. עת לאהוב בשעת שלום ועת לשנוא בשעת מלחמה, עת מלחמה בשעת מלחמה ועת שלום בשעת שלום לבר"ל אפילו אלה האנשים שקודם מלחמה אהבו זה את זה, אך בשעת מלחמה, כגון אם הם משתי מדינות, והמדינות לוחמות זו עם זו, אז דרוש לשכוח האהבה הישנה וללחום באמת, וכן להיפך, לאחר ששקטה המלחמה דרוש לאהוב זה את זה.
. (שם)
עת לאהב וגו'. רבי יהושע דסכנין פתר קרא בישראל, עת לאהוב – דכתיב (מלאכי א׳) אהבתי אתכם אמר ה', ועת לשנוא – דכתיב (ירמיה י"ב) על כן שנאתיה, עת מלחמה – דכתיב (ישעיה ס"ג) ויהפך להם לאויב, ועת שלום – דכתיב (שם ס"ו) הנני נוטה אליה כנהר שלום לגכמשכ"ל אות י', יעו"ש וצרף לכאן.
. (שם)