כי העושק וגו׳. כי העושק יהולל חכם – עסק שתלמידי חכמים עסוקין בו זה עם זה, יהולל חכם, מערבבין חכמתם לגומפרש כאן עושק מענין מחלוקת ומלשון כי התעשקו עמו (פ' תולדות) ור"ל כשהחכמים מתעשקים זה עם זה, על ידי זה נשכח תלמודם.
, [דבר אחר כי העושק יהולל חכם עסק שתלמיד חכם עוסק יהולל חכם] ויאבד את לב מתנה – כדאמר ר' יהושע בן לוי, שמונים הלכות למדתי מיהודה בן פדיה בחרישת הקבר לדבשדה שנחרש בו קבר לענין טומאה וטהרה.
, וע"י שהייתי עוסק בצרכי רבים שכחתים להדריש עשק מלשון עסק בחלף שי"ן בסמ"ך מפני שהן ממוצא אחד, ור"ל תלמיד חכם שמתעסק בצרכי צבור מתערבב ומשתכח תלמודו, כי לא יוכל ליחד ולצמצם כל כשרונותיו וכחותיו לתורה.
. (שם)
כי העושק וגו׳. כי העושק יהולל חכם – עושק שעשקו דתן ואבירם למשה האבידו חכמתו ממנו לור"ל המחלוקת, והוא מלשון כי התעשקו עמו, כמש"כ.
, ויאבד את לב מתנה – מתונה כתיב, שאלמלא היה משה מתון היה נצול, אלא שהקניטוהו והקפידוהו, ואף הוא הקפיד מכעסו ואמר להקב"ה ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה לזובזה אבד לו חלק טוב מפני שזה גרם לו שלא יכנס לארץ כמש"כ עתה תראה את אשר אעשה לפרעה, ודרשו, עתה תראה, ואי אתה תראה במלחמת ל"א מלכים שבעת כניסת ישראל לארץ, ועיין במ"ר ר"פ וארא. ולכאורה אינו מבואר לדרשה זו ענין הכתוב ויאבד את לב מתנה, והלא אדרבה הוא דריש כאן דמשה לא היה מתון, וצ"ל דהכונה כאן אלמלא היה משה מתון בדבר זה היה נצול, והבאור הוא דבאמת היה משה מתון במעשיו וכנראה מענינו במחלוקת קרח, אלא כאן אבד מתינותו מפני העושק שעשקוהו, והוי הפי' ויאבד את לב מתנה, כי העושק יאבד מדת המתינות אפילו מאיש מתון, כמו משה. – ודע כי לפנינו לא כתיב מתונה, אך ידוע הוא כי לחז"ל היו מסורות שונות מאשר המסורות שאתנו וכמש"כ התוס' בשבת נ"ה ב', והארכנו מזה במק"א.
. (שם)