עת לבקש וגו׳. עת לבקש – בשעת שלום, ועת לאבד – בשעת מלחמה, עת לשמור – בשעה טובה, ועת להשליך – בשעה רעה כבר"ל עת לשמור טובי העוה"ז ועת לאבדם בידים, ומפרש במ"ר במשל ממעשה שהיה באב ובנו סוחרים שפרשו לים בקביים דינרים ושמעו שהספנים מתלחשים להטילם לים ולבוז את כספם, מה עשו האב והבן, עשו עצמן כאלו מריבים זע"ז וכעס האב והטיל דנריו לים ובזה נצולו ממות, וכן במעשה הנביא יונה כתיב ויטילו האנשים את כליהם אל הים להקל מעליהם.
. (שם)
עת לבקש וגו'. רבי יהושע דסכנין פתר קרא בישראל, עת לבקש – דכתיב ובקשתם משם את ה' אלהיך, ועת לאבד – דכתיב השמרו לכם וגו׳ ואבדתם כגר"ל עת שנענים מהקב"ה ע"י תפלה כמש"כ ובקשתם משם את ה' ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך וגו', ועת לאבד כלומר להתאבד, כשפונים מדרך ה'.
, עת לשמור – דכתיב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ועת להשליך – דכתיב וישליכם אל ארץ אחרת כדעיין מש"כ לעיל אות י' וצרף לכאן.
. (שם)