טובה חכמה וגו׳. טובה חכמה עם נחלה – טובה חכמה כשהיא נחלה מועיין בכורות נ"ב ב' ברש"י דטובה חכמה כשיש עמה נחלה היינו בקיאות בברייתות ושמועות וקבלות מרבותיו. ויש מפרשים בענין אחר דהיינו כשהוא ת"ח ובנו וב"ב ת"ח דשוב אינה פוסקת מזרעו, ונראה עיקר כפירש"י, משום דשם בבכורות קרא אחד החכמים כזה על רב ששת שהיה בעל ברייתות, ומכוון זה יותר על רב ששת על שם סוף הפסוק ויותר לרואי השמש, דכידוע היה רב ששת סגי נהור [והלשון רואי השמש הוא לשון נקיה לעור כמו סגי נהור], ומי שהוא סגי נהור טוב לו שיודע בע"פ ברייתות ושמועות מרבותיו, אחרי כי מתוך הכתב אינו יכול ללמוד, הרי מבואר דכונת הגמרא לפרש נחלה – ברייתות ושמועות וכו'.
דבר אחר טובה חכמה עם נחלה – טובה חכמה כשיש עמה נחלה, כמו דתנינן יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ מזנסמך על המבואר במשנה דאבות כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה.
. (מ"ר)
טובה חכמה וגו'. דבר אחר טובה חכמה עם נחלה – טובה חכמתו של משה עם נחלה שהנחיל תורה לישראל מחנראה דר"ל שטובה החכמה כשהיא לתועלת הכלל, וכן בדרשות הבאות.
. (שם)
טובה חכמה וגו'. דבר אחר טובה חכמה עם נחלה – טובה חכמתו של בצלאל עם נחלה שהנחיל ארון לישראל מטסמיך על המבואר בברכות נ"ה א', שבשעה שאמר לו משה עשה ארון וכלים ומשכן, אמר ליה בצלאל, וכי מביאין כלים ומעמידין אותן באויר, ר"ל וכי אפשר לבנות הארון והכלים קודם שיבנה המשכן, כי איפה יעמידום, אלא בתחלה צריך לבנות המשכן ואח"כ יכנסו בו כליו, ואמר ליה משה, הכי נקרא שמך בצלאל, כי בצל אל היית, שבאמת כך אמר לי הקב"ה, וזהו טובה חכמה עם נחלה, שהנחיל מלאכת המקדש בחכמה.
. (שם)
טובה חכמה וגו'. דבר אחר טובה חכמה עם נחלה – טובה חכמתו של יהושע עם נחלה שהנחיל את הארץ לישראל נר"ל שהנחיל את הארץ בחכמה באופן שהפיק רצון כל ישראל.
. (מ"ר)
טובה חכמה וגו׳. דבר אחר טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי השמש, טובה חכמה שיש עמה זכות אבות שעומדת ומאירה לו נאוקרא לזכות אבות נחלה מפני שהאב מנחיל זאת לבנו, ומ"ש ומאירה לו, דייק מן ויותר לרואי השמש, כלומר ויותר טובה זכות אבות כשהיא מאירה לו כשמש.
. (שם)