כל אלמנה ויתום. לשון כל בא ללמד אפי׳ הני דצריכין מוסר והדרכה ורשאין בכך כמש״כ הרמב״ם ה׳ דעות פ״ו ה״י. מכ״מ חובה להזהר בהם שלא יענון יותר מן ההכרח הברור. ובס׳ דברים כ״ד י״ז וכ״ז י״ט מבואר יותר אזהרה זו. וכתיב לא תענון. בל״ר כ׳ הראב״ע משום דכל הרואה אדם שהוא מענה יתום ואלמנה ולא יעזרם גם הוא יחשב מענה. והוא נכון. ומקרא מלא הוא בישעי׳ ס״ד העל אלה תתאפק ה׳ תחשה ותעננו עד מאד. פי׳ במה שתחשה תעננו:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 22 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e