העמק דבר על שמות · פרק 34 · פסוק 9

אם נא מצאתי חן בעיניך אדני. כבר ביארנו כ״פ דמשמעות זה השם הוא שידוד הטבע. והקדים לומר אם נא וגו׳ לא שימלא משום זה בקשתו דא״כ לא היה נצרך לעת רצון הנפלא. אלא ה״ק אם באמת הנני הגון לפניך שתהא הנהגתי למעלה מן הטבע. אלא שירדתי מגדולתי בשביל ישראל. ועתה ילך נא אדני בקרבנו. במדה זו של אדני שהוא שידוד הטבע ילך ה׳ בקרבנו. דאע״ג שכבר הבטיחו ה׳ שילך עמם. מכ״מ היה אפשר שיתנהג בדרך הטבע כמו שאמר ה׳ לך רד מגדולתך ע״כ ביקש שיתהלך במדבר באותה מדה של שידוד הטבע. ופי׳ הטעם של בקשה זו לא משום כדי להתכבד בזה ח״ו אלא. כי עם קשה עורף הוא. ואם כן אחר שהבטחת להתהלך עמנו. אפשר שח״ו ברגע אחד תכלה אותנו כפי מדה״ד למקום שכינה ע״כ ההכרח להוסיף חסד ולהתהלך במדה גבוהה זו שנכלל בו גם שידוד המדות שקבע בהם עולמו. ובזה וסלחת לעוננו ולחטאתנו. בזו המדה תסלח גם לעונות הדור גם לחטאות של חה״ש שמצוי יותר במקום שכינה בהיסח הדעת מזה המעלה שלא יבא מזה לידי כליון ח״ו:

ונחלתנו. ביקש עוד אשר מדה זו של שידוד המדות יהיה בנחלה אשר אין לה הפסק לעולם כדאי׳ בר״ה די״ג מה נחלה שאין לה הפסק לעולם. וכן בב״ב דקכ״ט ירושה אין לה הפסק. וע׳ מש״כ לעיל ב׳ י״ג. ומדה זו של נחלה אינו מתבקשת אלא בעת שאין הדור ראוי מצד עצמם מכ״מ מצד ירושה ונחלה היא אתם. כך ביקש שגם לדורות הבאים שלא יזכו באמת למדה זו בתמידית כמו בימי אותו הדור מכ״מ בעת הצורך הגדול שהוא בשעה שיש לחוש לכליון ח״ו יגיעו לירושה זו של שידוד המדה״ד. עוד נכלל בבקשת ונחלתנו. שאתה תקח אותנו לנחלה מש״ה א״א לכלות אותנו. כמו שאדם שיש לו נחלה אפילו אינו מוצאה יפה עושה כל השתדלות להשביחה כל האפשר רק שתהי׳ נחלתו קיימת. כך יהיה ישראל נחשב נחלת ה׳ שאין לה הפסק לעולם: