וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב. משמע שלא היו מצופים בשלימות בזהב. והוא פלא. שהרי בצווי כתיב וצפית אותם זהב משמע בשלימות. וכ״ה בפי׳ בברייתא דמלאכת המשכן. אלא ע״כ הפי׳ של וצפה ראשיהם. שמלבד הצפוי הכללי הי׳ גם צפוי בראש. והאיך אפשר לעשות צפוי בראש אחר שמצופה בכלל. אלא ע״כ ה״פ שעשו חשוק יוצא ובולט בראש העמוד וצפה את הראש והחשוק ג״כ בזהב לבד צפוי הכללי. אכן הדבר תמוה עדיין מאין למד בצלאל לעשות כן והרי לא נזכר בצווי אלא שיהא מצופים זהב. אבל כבר ביארנו דמשום דכתי׳ בצווי גבי מסך ועשית למסך דפי׳ לשם מסך. מה שלא נזכר הכי במעשה הפרכת דקדוש ממנו אלא ע״כ היה מעשה בעמודי המסך מה שאינו בעמודי הפרכת. וע״כ יש כונה שניה במה שאמר משה בעמודי המסך וצפית אותם זהב היינו צפוי בראש העמוד ביחוד לבד הצפוי של כל העמוד. וזה א״א אלא בחשוק ג״כ:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 36 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e