אמר אויב וגו׳. הוסיף לבאר כי דרך ה׳ להניח את האויב לעשות כל הטורח ולא כאדם המציל מיד רוצח שאין מניח את הרודף להגיע להנרדף. אבל לא כן הקב״ה אלא כשבא לגמור מעשיו. אז ברגע אחד מהפך לגמרי. והיינו ארדוף אשיג ותיכף אחלק שלל. תמלאמו נפשי. אמלא אותו עם אנשים שלי:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 15 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אריק חרבי. א״צ לירות חצים מרחוק כדרך הנלחם עם אנשים מלומדי מלחמה והוא ירא לעמוד בקרוב. ע״כ מורה חצים מרחוק שאין הסכנה קרובה כ״כ אבל עם אנשים שאינם מלומדים במלחמה נוח יותר להתקרב אליו ובחרב להשחיתו כולו. ואז תורישמו ידי. אבל הקב״ה הניחו לפרעה באמת להתקרב לישראל ולולי הענן הפסיקן היה משיגו לפני בואם אל הים. ואז.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e