כאשר צוה ה׳ אל משה. בקבלה בע״פ פירש לו הכונה:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 16 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויניחהו אהרן לפני העדות. האי לפני ה׳ היינו בקדשי קדשים לפני הארון. ובא ללמד דהתורה גרמה לזה ולא עבודת הקרבנות שבמשכן כמו לדורות בא״י שהיה עבודת המזבח מזין את ישראל כמש״כ כ״פ. אבל זה אינו אלא לפרנסה טבעית. ומש״ה נקראת עבודה כמו עובד אדמתו ישבע לחם. אבל במדבר היה המזון נסיי ורק בשביל זכות התורה והקרבנות לא בא אלא בשביל יעוד כמש״כ בפ׳ תצוה ובכ״מ ובא ללמדנו דעסק התורה מזין גם באופן למעלה מה״ט אם השעה צריכה לכך. ובשביל זה הונח לפני העדות שהמה למעלה מה״ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e