העמק דבר על שמות · פרק 17 · פסוק 9

ויאמר משה אל יהושע. רצה משה רבינו להראות לישראל כח השגחת ה׳ עליהם גם בלי נס נגלה ע״כ סידר מלחמה זו בדרך הטבע. ובאשר לא נוצר משה רבינו לכך. ע״כ צוה את יהושע:

בחר לנו אנשים. גבורים כדרך מלחמה בדה״ט ובת״י אי׳ אלו בעלי פקודיא. היינו גבורים במלחמתה ש״ת. שהמה מסוגלים ביחוד למלחמה טבעית כמש״כ כ״פ:

מחר. שהיה נדרש הכנה למלחמה לפקוד האנשים וכדומה. ע״כ ראה להעביר המלחמה על מחר. אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי. באמת לא השתמש באותו מעשה במטה כלל. אבל הודיע ליהושע שיהא לבו חזק במלחמה טבעית. כי אע״ג שאם חלילה לא יהיה כדאי שיתגברו ישראל ע״י מלחמה טבעית. באשר אולי לא ישעבדו לבבם לאביהם שבשמים כאשר יבואר לפנינו. מכ״מ לא יפלו לשחת ח״ו. כ״א אז יהא מוכרח להתגבר ע״י המטה והוא נס נגלה. כי לא יטוש ה׳ את עמו. וכיב״ז היה במי מריבה כי היה צווי הקב״ה להוציא מים ע״י א׳ משני אופנים או בדה״ט או בדרך נס כאשר יבואר בהגיענו לשם ברחמי שמים. אלא דשם לא הצליח למשה לעשות בדה״ט. וכאן הצליח יהושע ואנשיו ונתגברו בהשגחה פרטית לפי חרב. משום שהשתעבדו לבבם לאביהם שבשמים ונתגברו: