ועשית סירותיו וגו׳. בזה ודאי ניחא דא״א למזבח בלי כלים אלו. מש״ה כתיב בלשון ידוע סירותיו וגו׳:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 27 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לכל כליו תעשה נחשת. כל כליו מיבעי [וע׳ רש״י ורמב״ן לעיל י״ד כ״ח] אלא לא השמיענו בזה שיהא דוקא נחשת ולא כסף וזהב כמו גוף המזבח החיצון. דודאי היו מזרקות כסף וזהב ג״כ כמו לדורות. והרי הנשיאים הביאו מזרקי כסף והקדישו למזבח. אלא בשביל שיש נחושת פשוט הנוצר באדמה ויש עוד נחושת קלל שמצרפים נחושת ומעמידים אותו על צורה בהירה ביותר והזהיר הכתוב דלכל כליו תעשה נחושת. כמשמעו מעשה הנחושת שנדרש להם. היינו יצרף ביחוד לצרכי המזבח וכליו אבל ודאי אפשר שיהיו הכלים משארי מתכות רק שיהיו עשוים לשמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e