ועשה כרוב וגו׳. אלו היה זה המקרא רק ביאור מקרא הקודם. תיבת ועשה מיותר. וכמו במעשה להלן ל״ז ח׳ מתחיל כרוב וגו׳ וגם שנוי לשון בסיפיה דקרא מן הכפרת תעשו בל״ר משונה מכל הענין. אלא יש בזה הוספה. שיעשה כאחד כרוב אחד מקצה מזה וכרוב וגו׳. ולא שיעשה תחלה זה הכרוב ואח״כ השני. ואלו היו שני הכרובים בצד אחד היה אפשר לבע״מ אחד להקיש כאן וכאן עד שיצאו שניהם כאחד. אבל כאשר המה על שני קצותיו הוא מן הנמנע ע״כ פירש הכתוב תעשו את הכרובים על שני קצותיו שיהא אחד עומד מזה ואחד מצד השני ויהיו נזהרים להוציא שני הכרובים כאחד. ובא ללמדנו בזה שמתחלת הבריאה שאז חל עליו ית׳ שם משפיע היה במחשבתו בשביל ישראל מקבלי השפעה ביחוד. וכידוע הדרש בראשית ברא וגו׳ בשביל ישראל שנקראו ראשית. וע׳ להלן פ׳ ויקהל במעשה. שע״פ נס נעשה ע״י בצלאל לבדו. והוא חביבות יותר:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 25 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e