העמק דבר על שמות · פרק 25 · פסוק 14

והבאת את הבדים וגו׳. המצוה על בצלאל בשעת מעשה הארון להביא את הבדים באופן שיהא ראוי למשא. וכן כתיב במזבח החיצון והובא את בדיו בטבעות. משא״כ בשלחן ובמזבח הפנימי לא כתיב אלא עשיית הבדים וטבעות ולא ההבאה. וכן במעשה כתיב בארון ובמזבח החיצון ויבא את הבדים בטבעות וגו׳ לשאת. ולא כתיב כן בשלחן ובמזבח הפנימי. ומש״ה גם להלן פ׳ פקודי בשעת הבאת המשכן כתיב את ארון העדות ואת בדיו את מזבח הנחשת את בדיו. ובשלחן ומזבח הפנימי לא כתיב שהביא בדיו. והיינו משום דבשני כלים אלו היו הבדים עם הכלים. ולהלן יבואר עוד שבשלחן ובמזבח הפנימי לא היה אפשר להביא הבדים אלא בשעת משא. אמנם בטעם הדבר נראה דבא להגיד לנו דכח הארון שהוא התורה. וכח מזבח החיצון שהוא עבודה נישאים בכל דור ודור ממקום למקום היכן שישראל גולים. וע׳ מש״כ בס׳ דברים י׳ ח׳ בפי׳ המקרא לשאת את ארון ברית ה׳. ותפלה במקום עבודה כידוע. משא״כ השלחן שבו כח מלוכת ישראל ומזבח הפנימי שבו כח כהונה כידוע ביומא דע״ב ב׳ שלשה זירים הן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו. ושני כחות אלו אינם אלא כשישראל על מקומם בא״י והכלים משמשים בקדושה. וע״ע ס׳ במדבר ד׳ י״ד:

על צלעות הארון. דייק הכתוב אשר בצלאל יביא באופן שיצאו משני הצלעות בשוה כראוי למשא משא״כ בפ׳ פקודי גבי הקמה כתיב וישם את הבדים על הארון: