וכי יריבן אנשים. ריב הוא בדברים ועושק כמו ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל וכן הרבה. והיה להמקרא להתחיל הענין וכי יכה איש את רעהו וגו׳ אלא מלמדנו שאע״ג שהניזק גרם לכך בשביל שהכה להמזיק בשוט לשון מ״מ ישנו בדין הפרשה. ובסמוך יבואר עוד נ״מ בזה הריב שקדם להכאה:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 21 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא ימות. הא אם ימות אינו משלם. ל״מ לפי דקיי״ל חייבי מיתות שוגגין פטורין מן התשלומין אפי׳ למ״ד בחולין דפ״א דחייבי מיתות שוגגין חייבין בתשלומין מ״מ אחר שהניזק עומד למות שוב אין לו דין נזק ושבת ורפוי. דכבר נחשב כמת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e