או בן יגח או בת יגח. הוצרך הכתוב לפרש בשור דה״ה בבן ובת. משום דדרך צעירי ימים להשתעשע ולהתחר בשור משוגע. ובזה גורמים שהשור כשרואה צעירי ימים אלו משתגע ביותר מכשהי׳ וס״ד דכמו שאם היו התינוקות ממשמשים בו ונגח מחמת מישמושם יש סברא דפטור כדאי׳ בב״ק דכ״ד ב׳. או הייתי אומר דה״ה אם לא משמשו בו אלא במה שהתראו לפניו גרמו לדבר. מש״ה פי׳ הכתוב. כמשפט הזה יעשה לו. ובזה יובן עוד מה שפי׳ הכתוב בת בפ״ע. דבזה יש עוד סיבה אחרת לשור שאינו מסורס לרדוף אחריה ומביא לידי נגיחה מ״מ אינו דומה לשור האיצטדין שאינו ח״מ. זהו פשוטו ש״ד והדרשה ידוע:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 21 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e