הבאת עליו חטאה גדולה. אע״ג שידע היטב שאהרן לא כוון לע״ז ח״ו כ״א לעשות אלהי זהב באופן שלא נודע להם עדיין האיסור בזה. אבל סוף סוף נתחלל בזה ש״ש ואחד שוגג ואחד מזיד בחה״ש. והיינו חטאה גדולה שוגג שהוא גדול העונש. ושאל את אהרן מה הכריחו לכך לעשות להם אלהי זהב אע״ג שהיה סבור שמותר:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 32 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e