לא יחרץ כלב לשונו. דטבע הכלב שחורץ לשונו אם בא איש שלא יכירנו לחצר אדוניו. וגם מיוחד טבע הכלב להכיר איזה דבר רוחני כדאי׳ בב״ק ד״ס ב׳ כלבים בוכים מלה״מ בא לעיר כלבים משחקים אליהו הנביא בא לעיר. וא״כ בלא ספק שהכלבים הרגישו כח התגלות השכינה בארץ. והנה היה בכלל ב״י כמה רשעים שיצאו ממצרים כמו שיבואר להלן י״ב כ״ו. וא״כ לא היו ראוים להיות במצרים בשעה זו. וכאשר הלכו היה ראוי לכלבים לחרוץ לשונם עליהם אבל בשביל כבוד ישראל לא יחרץ כלב לשונו. ולא תקשה הא נזהרו שלא לצאת איש מפתח ביתו. שהרי יבואר להלן י״ב כ״ב שלא הוזהרו אלא זקני ישראל. ולא כל המון:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 11 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשר יפלה ה׳ בין מצרים ובין ישראל. כבר נתבאר כ״פ דבכ״מ דכתיב בין ובין. יש אמצעי בין שתי הקצוות. וכן הפי׳ כאן דמצרים ניגפו לגמרי וישראל הכשרים ראוים היו לאותו נס מצד עצמם. והיו ג״כ רשעים שלא היו ראוים הרי הם אמצעים בין הקצוות. ומכ״מ יהיו ניצולים להיות לצוותא לצדיקים כמו שיבואר. ותדעון בזה שלא יחרץ כלב לשונו לשום אדם. כמה הפלגת ההבדל בין מצרים ובין ישראל החביבים עד אשר אפילו צוותא שלהם יקר בעיני ה׳. משא״כ שאר אוה״ע אפילו מי שלא היה בכור ולא הרגיש גלוי שכינה. אך אם היה רשע כ״כ שראוי היה להפקד במה״ד ניגף על חטאיו או השיג קול חריצת כלבים כאמור. ואמר כאן בלשון למען תדעון בל״ר לא כמו עד כה. לפי שעד כה לא השיגו כל מצרים זה הידיעה כמו פרעה כמש״כ שם. אבל כאן הכירו הכל הבדל מעלת ישראל בעיני ה׳:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e