הקיצונה. פי׳ לא מקצה כמו לעיל ד׳ דמשמעו מקץ קדושה חמורה של קה״ק ונדבקת לקדושה קלה. משא״כ ביריעות עזים עוד נמשך שתי אמות מחוברות השנית על קה״ק. וזהו לשון הקיצונה. דמשמעו בקדושה חמורה ככל היריעה:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 26 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על שפת היריעה. כאן לא כתיב כלום. שאין שייך לומר ע״ז השפה לא קצה ולא קיצונה. שהרי לא נתעלה השפה בקדושה שגם שתי אמות ממנה היו באותו מעלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e