ממקנה ישראל עד אחד. כאן כתיב עד אחד והיינו משום שהיה כמה מקנה מושכרים לישראל והיו נהנים מגיזה וחלב שלהם. והגוף לבעלים. ובשביל שהיו נקראים ע״ש ישראל לא מתו אפילו פחות מאחד היינו שלא היה שלהם אלא הפירות. ומש״ה נשאר הרבה מקנה מצרים ג״כ ובזה הכביד את לב פרעה והתעהו לחשוב כי לא הית׳ המכה בשלמות כמו שאמר משה וכמו שאמר ה׳ למשה בעת מכת הארבה כי בכיון מניח לו מקום להטעות דנפשי׳:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 9 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא שלח את העם. פי׳ הכתוב שהיה בזו המכה כמו שהיה אחר מכת הערוב. היינו שהיקל עוד מעט מעבדות שהיה מקודם רק שלא שלח את העם ועי׳ להלן מקרא י״ז:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e