העמק דבר על שמות · פרק 36 · פסוק 13

ויחבר את היריעות וגו׳. משמע שבצלאל חיברם. וביריעות עזים להלן י״ח כתיב לחבר את האהל. משמע שלא עשה בצלאל אלא הכנה לזה שבהקמת המשכן יחברו המקימים. והא דכתיב בפ׳ הצווי וחברת את היריעות וחברת את האהל. קאי על משה רבינו כמו והקמת את המשכן דכתיב בקרשים. וידוע שמשה לבדו הקים את המשכן. וא״כ יש להבין למאי כתיב ויחבר ביריעות הללו. אבל מזה עמדנו על מדרש חז״ל ברכות דנ״ה א׳ דלהכי היפך בצלאל את הסדר ועשה תחלה את המשכן ואח״כ הכלים משום הטעם שאמר בצלאל כלים שאני עושה להיכן אכניסם. והוא פלא. הלא גם לאחר שעשה הכל לא העמיד משה את המשכן עד ר״ח ניסן. והכל נגמר בחנוכה כדאי׳ בפסיקתא כמש״כ להלן ל״ט ל״ז. וא״כ היכן עמדו הכלים כ״ז המשך. ובלא סוגית הגמ׳ הייתי אומר טעמו של בצלאל משום שהמחיצות מכשירי כלים דבלא מחיצות אינם משמשים כלום. כמש״כ לעיל ח׳. אבל עלינו להבין דברי חז״ל שדייקו קרא שלפנינו שבצלאל עצמו חיבר היריעות הללו לפני הקמת כל המשכן והעמיד היריעות על כלונסאות וכדומה שיעמדו לשעה. כדי להכניס לתוכם את הכלים ולא יעמדו לעין כל אדם בחוץ שאין זה כבוד כלי קודש. משא״כ יריעות עזים באמת לא חיבר בעצמו עד שהקדים משה: