יהיו תמים. פרש״י כמו תואמים. ולפי סוגית הגמ׳ שבת דצ״ח פליגי ר״י ור״נ בפי׳ תמים ולשני הפירושים אינו כמו תואמים. מכ״מ פרש״י מוכרח לפי הפשט כמו שיבואר להלן ל״ו כ״ט:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 26 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אל הטבעת האחת. לא נתבאר שיעשו טבעות והיינו משום שלא באו אלא לחבר הקרשים ולא מכוין נגד איזה דבר בבנין עולם הכללי וכמש״כ לעיל כ״ה ח׳:
לשני המקצעת יהיו. יהיו מיותר וכן במעשה כתיב כן עשה לשניהם לשני המקצעות אלא בא ללמדנו דשתי הטבעות כשרים יהיו לפני המקצעות בלי דקדוק איזה כאן ואיזה כאן. ולא כמשפט הקרשים דאי׳ בירושל׳ הוריות פ״ג מדכתיב והקמת את המשכן כמשפטו. דקרש שזכה לצפון לא יעמוד בדרום אבל לא כן משפט הטבעות. והטעם כמש״כ שלא באו הטבעות לכוין איזה ענין בעולם אלא לשמש הקרשים ע״כ אין להם משפט. [ומזה למדנו דכל תשמישי קדושה בבהכ״נ וכדומה אין להם משפט הקרשים ולא כמג״א בסי׳ ח׳ שכתב לענין טלית של מצוה. וא״א ללמוד מקרשים אלא במעלות אנשים כדאי׳ בירושל׳ שם משום שכל איש יש לו משפט וזכות שהגיע למעלה זו]:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e