ששת ימים תעשה מעשיך. מדכתיב בפ׳ דב״ד למדנו שב״ד מחויבין להשגיח על שמירת שבת כדתני׳ בספרי פ׳ שלח עה״פ וימצאו איש וגו׳. מלמד שהעמיד משה שומרים. וכן עשה נחמיה הפחה:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 23 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למען ינוח שורך וחמרך. השביתה תהא באופן שינוח שורך וחמרך. והיינו אפי׳ לישא משאות וכדומה שאין בהם מלאכה. מכ״מ שורו וחמורו אינם נחים. ומכאן כ׳ הרמב״ם הל׳ שבת. פכ״ד הי״ב אסרו חכמים לטלטל כו׳ כדי שלא יהי׳ כיום חול ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה ונמצא שלא שבת ובטל הטעם למען ינוח עכ״ל:
וינפש בן אמתך והגר. כפירש״י בשם המכילתא דבעבד ערל הכ״מ. וה״ז כמנוחת השור דרק לצורך בעלים אסור. אבל להנאתו שרי. משא״כ לשון הכתוב בעשרת הדברות השניות למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. שם מיירי בעבד שהוא מהול והוא כישראל לכ״ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e