העמק דבר על שמות · פרק 34 · פסוק 25

לא תשחט וגו׳. נתבאר לעיל פ׳ משפטים. ובא עוד לכאן משום שנוי בסיפא דקרא:

ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח. לפי דעת הגמ׳ פסחים דנ״ט ב׳ מיירי בפסח עצמו. ולפי הפשט מיירי בחגיגת י״ד שמביאים בשביל הפסח. וכבר ביארנו לעיל שם טעם אזהרה זו שלא ילינו למחר בשביל שיגיע זמן תפלה בשעת הקטרת אימורים. וכאן מזהיר כמו כן בחגיגת י״ד ולא הזהירה תורה בפסח עצמו שהוא אינו בא להזכרה כלל. משא״כ חגיגה שהוא שלמים שהוא באמת מועיל לפרנסה ושלום. והיה טוב להלין האימורים בשביל תפלה בשעת הקטרה. ובא הכתוב והזהיר ע״ז. ואזהרה דחגיגת י״ד מצוי יותר בשביעית דעיקר הא שמביאין חגיגת י״ד שאינה חובה באמת אלא כדי שלא יבואו לידי שבירת עצמות בעיקר סעודה. וכדאיתא בירושל׳ והובא בתוס׳ שם דק״כ בד״ה מפטירין דמש״ה נאכל הפסח על השובע דוקא ולא כל הסעודה יהא נאכל הפסח כדי שלא יבואו לידי שבירת עצמות. ומש״ה בכל השנים שתבואה מרובה אין חשש כ״כ משום שאוכלים מצה לרוב בכל הסעודה אבל בשביעית דמצה מעט זובחים ביותר שלמי פסח להשקיט הרעבון שלא יבואו לידי שבירת עצמות ש״פ: