לא תשא שמע שוא. שאין בו תועלת. והיינו דאי׳ בפסחים דקי״ג דתלמיד שראה דבר עבירה אם הוא מהימן לרבי׳ כבי תרי לימא ואם לא לא לימא. שהוא שמועה בלי תועלת וה״ז שמע שוא:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 23 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אל תשת ידך עם רשע. אם הוא חפץ שיהי׳ מהימן בשמועתו ולא יהי׳ שמע שוא. לא יתקע כף עם רשע שיעיד ג״כ על מה שלא ראה כלל. והנה הוא רשע שהרי מעיד על מה שלא ראה:
להיות עד חמס. דהרואה אינו רשע ממש שהרי הוא ראה אבל מכ״מ הוא עד חמס. דכמו בגזילה בלא ממון כלל נקרא גזלן ובממון נקרא חמסן כדאי׳ ב״ק דקי״ט משום דמכ״מ קנה ממנו בעולה. ה״נ עד שלא ראה כלל ה״ז רשע ועד שראה ועושה תחבולות שקר להאמינו ה״ז עד חמס:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e