נבוב לחות. לא שימלאו עפר בפעם הראשונה ואח״כ יסתמו בנסרים וכדומה. ויהיה העפר תמיד שם. אלא שיהיו הלחות נבובים ופתוח מלמטה ובשעת נסיעה היה בלא אדמה ובכל הקמת המשכן מלאו אדמה. והטעם הוא משום דחובה הוא שיהיה מחובר באדמה כדאי׳ בזבחים דנ״ח ובמכילתא ס״פ יתרו רי״א מזבח אדמה תעשה לי שלא תבנהו ע״ג כפים ולא ע״ג עמודים. ובזה שהיה נבוב והיה מתחבר העפר שבלוחות לעפר הארץ נעשה מחובר ממש. וכמש״כ התוס׳ סנהדרין דמ״ו ב׳ בד״ה תלישה:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 27 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כאשר הראה וגו׳. כבר נתבאר יפה. ומש״ה לא כתיב כאן כתבנית. וכמו שנתבאר ריש הסדר משמעות כתבנית. ובזה נכלל גם המזבח בכלל כל הכלים דכתיב כבר תבנית כל כליו. ולא כתיב כאן כאשר הראה וגו׳ ביחוד אלא משום גוף המזבח שלא נתפרש כל הפרטים כמש״כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e