ויערוך עליו ערך לחם וגו׳ כאשר צוה ה׳ וגו׳. כבר נתבאר בתוספתא הנ״ל שהעריך בש״ק הבאה בזמנו. וממילא היה המעריך אהרן וכן כל פרטי הפ׳ בנרות וקטרת והעלאת העולה הכל ע״י אהרן. וכ״כ הרשב״ם בפשיטות. והרמב״ן פי׳ שמשה הקטיר כל שבעת ימי המלואים ומשה העריך לחם הפנים ושארי עבודות וכ״ז נגד התוספתא והנה הביא הרמב״ן לשון רש״י על ויקטר עליו אהרן קטרת שחרית וערבית וגו׳. וסיים הרמב״ן ז״ל ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים. ולפנינו ליתא בפרש״י כ״ז. ולפי פרש״י עה״פ ויעל עליו אף ביום השמיני למלואים שהוא יום הקמת המשכן שמש משה כו׳ מבואר להיפך ממה שהביא הרמב״ן ז״ל בשמו. וברור שהיו שני מהדורות בפרש״י. ומה שראה הרמב״ן הוא מכת״י רש״י שחזר בזקנתו ואחריו הלך הרשב״ם וזהו עפ״י התוספתא וקבלת חז״ל מכריע:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 40 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e