ושלחתי לפניך מלאך. היינו מלאך מיוחד לראות צרכי ישראל. אבל אינו באופן שכתוב בפ׳ משפטים הנה אנכי שולח מלאך לפניך. דשם הכונה דה׳ הולך לפניהם ומלאך עמו וא״כ הי׳ אסור לבקש מהמלאך מאומה כ״א לה׳. וזה הי׳ קשה בעיני העם. ע״כ אמר ה׳ שיהא המלאך מיוחד באופן שלא יהא השכינה עמו. ויהא אפשר לבקש ממנו שיעלה זכרונות ישראל לטובה לפני ה׳. וגם לעשות בדעתו באותו דבר שנמסר לו מן ה׳ באותה שעה. וכמו האופן שהלך המלאך עם יהושע. והמלאך שהציל את לוט. משא״כ באופן שהשכינה עמו. וכמו שביארנו לעיל שם בארוכה דכ״ז הוא כעין מלכותא דארעא.
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 33 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e