ויחדו יהיו תמים. בשבת דצ״ח כלין והולכין עד כאצבע דברי ר׳ יהודה רנ״א שהיו מלמעלן עובין אמה שנאמר יחדו והכתיב תמים ההוא דליתי שלמין ולא ליתי דניסרא. היינו קרש אחד משתי חתיכות מדובקין בדבק וכדומה. דר״י ור״נ אזלי במחלוקת ר״י ות״ק בנגעים פי״א מ״ח אי קשירה מחבר להקרא אחד. ור״י לטעמיה שאינו נקרא אחד. וא״כ לא בעינן קרא דתמים להא. והנה רש״י לעיל פ׳ תרומה פי׳ תמים כמו תואמים. ויפה פירש לפי הפשט שמוכח ממקרא זה דכתיב יהיו תמים. ולפי׳ הני תנאי היה ראוי לכתוב היו תמים שהרי כבר נעשו אלא משמעות הכתוב של תמים דלא לשלחופינהו מהדדי בשעת הקמה. ובצלאל הכין החריצים והטבעות באופן שיהיו תמים. אלא משום דכתיב באמת תמים ולא תואמים. הוציאו חז״ל כונה אחרת ג״כ לבד הפשט למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 36 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e