ועברתי וגו׳ והכיתי כל בכור. נתבאר לעיל י״א ד׳ דסיבת העברה היתה גורם שיצאו לקראתו כל כח רוחני וזה היה סיבת מיתתם ע״י המשחית וכמו שידוע שכל הרואה מלאך והוא אינו ראוי לכך נפגע ומת כדבר מנוח לאשתו אם לא בהשגחת ה׳. ובזה האופן היה פגיעת העברה זו לכל מי שהיה בו איזה כח ונפגש ממנו ית׳ משום שלא היו ראויים לכך. ונהפך להם אור פני מלך ית׳ לרועץ וכמש״כ לעיל ד׳ כ״ד דמש״ה נסמך ענין מ״ב לפגישת משה רבינו:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 12 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e