חשן ואפוד. הקדים הכתוב חשן לאפוד משום שהוא גדול במעלת הקדושה שהרי היה בו אורים ותמים. וגם לפי התכלית אשר יבואר לפנינו כחו גדול מכח האפוד. ומ״מ במצות עשייתן האפוד קודם כדרך לבישה. וגם זה לפי התכלית שבאה ממנו כמו שיבואר הוא קודם. וע׳ להלן מש״כ מקרא ט״ו כ״ב. והנה לא נזכר בסדר הבגדים לא המכנסים ולא הציץ. וטעם הדבר דהמכנסים לא באו לקדשו כ״א לכסות בשר ערוה ויבואר עוד להלן מ״ב. והציץ לא היה בכלל בגדי כהונה כ״כ בעה״ט ועוד נראה טעם שלא מנה הכתוב הציץ באשר בזה לא נזהרו לעשות לקדשו באשר השם קדשו כ״צ:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 28 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. בבגדי כהנים הדיוטים לא נצטוו לעשות כדי לקדשם. אלא כדי לכהנו לי. והיינו לשמה. ונכלל ג״כ אהרן כאן דבאמת אינו לעיכובא מחשבה לקדשו אלא לכהנו לי הוא לעיכובא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e