גם צאנכם גם בקרבם קחו. בכל פרט רבותא בפ״ע. דצאן מסוגל לעשירות מצמר וחלב. ובקר מסוגל לעבודת האדמה ורב תבואות בכח שור ואחר שהוציאם לחלוטין בע״כ יתיישבו באיזה מקום וא״א להיות בלא בקר. אבל צאן היה מקום לחשוב שישאר ביד פרעה ע״כ אמר גם צאנכם ויש סברא להיפך דצאן מוכשר יותר לקרבן מבקר והיה עולה עה״ד דהצאן יקחו הכל ולא הבקר מש״ה אמר גם בקרבם:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 12 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כאשר דברתם. דאפילו כל המקנה היינו עדרים בשלימות:
וברכתם גם אותי. היינו שנתן להם זבחים ועולות להתפלל עליו כדבר משה. והרמב״ן כ׳ כי לא עשה משה כן. באשר ה׳ חפץ דכאו לא לכפר עליו רק להענישו ולנער אותו ואת כל חילו בים. ולא נראה שיגנוב משה דעתו אלא ודאי התפללו עליו בשעה שהגיעו לעבוד את ה׳ שהיה בהגיעם להר סיני אחר קריעת י״ס. וידוע דפרעה עצמו ניצל. ועליו התפללו וברכוהו על ימים יוצרו. ואם נימא שלא עשה משה כן. היה מפני שפרעה שינה דבריו ונהפך להיות רודף אחריהם. שוב אבד הבטחת משה לברך אותו בתפלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e