נוגף. מפרש ברבה מלשון מיתה. ומזה למדו דכל מכה שימשה מיתה. וכבר ביארנו לעיל ו׳ ו׳. שהיה בזה ענין זרוע נטויה. והתכלית היה משום שהיה מקום לחוש שלא יתקצף פרעה ויהרוג את כל ישראל ולא יהי׳ עוד מה לעשות. וכמשל האוחז את הצפור שאם רצה מיד הוא חונקו ובזה מובן מדוע נמצא זה הרמז במכת הצפרדע ולא במכה הראשונה של דם היינו משום שבמכה הראשונה שלא שת לבו לעיקר המכה לא היה מקום לחוש שיהרוג את כל ישראל. אבל בצפרדעים שכמעט הרגיש בדבר אלא שאח״כ חזר והכביד את לבו. היה מקום לחוש שלא יאבדם לגמרי. מש״ה היה הצורך דגם בסלוק המכה יהא ישמש מיתה בגדולי יועציו. כדי שלא יבא לידי עצה זו. כ״ז לפי הדרש. אכן לפי הפשט לשון נגיפה הוא כמו כי יגוף שור איש דמשמעו בקרן המנגח בדעת וכוונה להזיק:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 7 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את כל גבולך. בכ״מ שהיה מים יצאו צפרדעים וכפרש״י בתהלים ק״ה עה״פ שרץ ארצם צפרדעים בשם מדרש אר״י בכל מקום שהיה רובץ מים היו רובצים צפרדעים. והכי מבואר במקרא להלן נטה את ידך במטך על הנהרות על היאורים ועל האגמים. ומשם נתפשט בכל המדינה והוא גבול מצרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e