וכל פטר חמור תפדה בשה. וידוע שהשה ניתן לאנשי מעלה. כמו שעלה אח״כ לכהנים. ומזה ידמה עצמו הבכור אדם שהוא איש פשוט ודומה לחמור ואינו ראוי להיות משוקע בדעת אלהים אזי עליו להיות מתומכי אנשי מעלה ולהנות אותם ובזה יהיה כיושב בצל תורה:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 13 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואם לא תפרה וערפתו. להראות לנו שבכור שמאבד את כחו ואינו רוצה גם להיות מהנה לאנשי מעלה אזי אינו כדאי בעולמו דזה כלל גדול שמי שראוי להיות במעלה והוא מתרפה מזה גרוע הוא ממי שאינו ראוי לכך. והרי הוא חבר לאיש משחית. כמש״כ בס׳ בראשית ל״ח ז׳ גבי ער בכור יהודה. וכ״כ בכהנים שבאו אחר העגל במקום בכורים. כדכתיב בהושע ד׳ כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי. וכן בת״ח כתיב שם ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני. וכדאיתא ביומא דל״ח שגורם גלות לו ולבניו. וע׳ מש״כ בס׳ במדבר כ״א כ׳:
וכל בכור אדם בבניך תפדה. שלא יהא על האדם קדושת בכור בהמה שאסור להשתמש בו וליהנות ממנו בחיים מש״ה הזהיר הכתוב לפדותו. אבל מכ״מ מוכשר הוא לקבל שפע קדושה. וע׳ להלן ל״ד כ׳:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e