את כל אשר אני דובר. דיוק אני ולא אמר אשר הנני מדבר. או אשר אדבר. אלא מדקדק לומר אני בכל כבודי. וכיב״ז דקדקנו להלן כ״ג כ׳. והכוונה כמש״כ שהיו שני אופני דברות ה׳ עם משה. היינו הפרשה כאשר הוא והבאור שהוא במקום תורה שבע״פ. וביארנו בפסוק י״ג שהועיל משה בטענתו שיהא כל ההסברים ורבוי דברים הן לפרעה הן לישראל ע״י אהרן. עתה אמר ה׳ למשה שעכ״פ הדבור אשר אני בכל כבודי שהוא המאמר עצמו תדבר בעצמך לפרעה. ואהרן יבארם ויסבירם לפרעה. ולזה לא שייך טענת משה שהוא ערל שפתים. שהרי אז שכינה מדברת מתוך גרונו. והיו הדברים יוצאים מזוקקים. וזהו שהקדים ה׳ לומר אני ה׳. לומר אני בכבודי. וזהו כבודי שתהא אתה מדבר מה שאני דובר:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 6 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e