העמק דבר על שמות · פרק 17 · פסוק 16

כי יד על כס יה. בפסיקתא אי׳ כי יד של עמלק ומשלו כאדם שמניח יש על פניו של מלך שלא להביט על המדינה. והביאור עפ״י דאי׳ במנחות דכ״ט ב׳ מ״ד כי ביה ה׳ צור עולמים כדדרש ר״י ב״ר אלעאי אלו שני עולמות שברא הקב״ה אחד בה׳ ואחד ביו״ד כו׳ נמצא פי׳ המקרא ביה ה׳. בשם י״ה של הויה צור עולמים והקב״ה מנהיג עולמו באותיות ו״ה של הויה. ה״ו הוא מדת תפארת למעלה מה״ט וה׳ בתראה מדת מלכות שמים השגחה בדרך הטבע. וכאשר השגחתו ית׳ בעולם אז השם שלם. הבריאה עם ההשגחה. אבל כאשר עמלק רצה להפריד השגחתו ית׳ מהבריאה הרי כמו שמניח יד על פניו של מלך שלא להשגיח על מדינה שלו. כך רצה להפסיק בין י״ה לו״ה וזהו כי יד על כס יה. ע״כ מלחמה לה׳ בעמלק. השגחתו הפרטית יהי נלחם בכח הטבע תמיד. ודבר המלחמה תלוי בכח ישראל. וכתיב בעמלק ולא עם עמלק כי גם עמלק וכחו יצירה של הקב״ה הוא. אלא כך רצונו ית׳ שתהא השגחתו והטבע נלחמים תדיר:

מדר דר. לדור דור מיבעי. אלא להורות כי לא מעתה נעשה זה החידוש. אלא מדור דור הקודם. והיינו משעה שבא א״א בעולם החל להוריד השכינה למטה. וההשגחה החלה להתנוצצת וללחום עם כח הטבע לפי הדור: