וזה אשר תעשה על המזבח וגו׳. ענין הפ׳ בכללה ביארנו במוספין דפ׳ פינחס דמשונה היה תכלית הבאת תמידין במדבר מתכלית התמידין דבא״י. דבא״י באו בשביל פרנסה וכדאי׳ בכתובות ד״ח דמזבח מזין. ובמדבר באו בשביל יעוד כמבואר בפ׳ זו ונועדתי וגו׳. ומש״ה משעה שנתנדו במעשה המרגלים לא הביאו תמידים כדאיתא בחגיגה ד״ו ושם מבואר יותר. ובשביל זה באו שינוים בלשון הצווי דשם כתיב לחמי לאשי תשמרו. וכאן ליתא משום דאין בא ללחם. וגם אין ההכרח שיבואו מתרומת הלשכה כמש״כ להלן ל׳ ט״ז. וכן חסר כאן שם עולה משום דמובן מאליו דלעולה אנו צריכים שתכליתו להשיג דעת אלהים משא״כ התם דלפרנסה בא. ולזה מועיל יותר שלמים כמש״כ בס׳ ויקרא בפ׳ מועדי ה׳. מש״ה נצרך לפרש דתמידים המה עולות. ולא שלמים:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 29 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e