על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו. לא נתבאר במפרשי׳ מהו הפאות. רק הא״ע כ׳ מזרח מערב צפון ודרום. ותמוה דא״כ משמע דבכל רגל היו ד׳ טבעות לארבע פאותיה. אלא עיקר פי׳ פאות הוא מלשון גמ׳ עירובין די״א ב׳. פאה מתרת לענין כלאים. ופרש״י קליעת זמורה המתוחה מקונדס לחבירו. וה״נ משמעו מוט המחבר שתי רגלי השלחן. והיה להשלחן ארבע פאות שתים לאורך השלחן ושתים לרחבו. והא דלא כתיב שיעשה פאות לא קשה כמו שלא קשה להלן כ״ו כ״ד אל הטבעת האחת ולא כתיב שיעשה טבעת. וכבר עמד ע״ז הרמב״ן שם. אבל הישוב ע״ז משום דלא נזכר בתורה אלא כל פרט שמכוין נגד איזה ענין בבריאת שו״א. וכמש״כ לעיל. והטבעת וכן הפאות שבשלחן לא באו אלא לצורך המלאכה שיהא עומד יפה. ולפי דברינו לא היו הטבעות ברגלי השלחן בקצוות כלל אלא טבעת אחת באמצע הפאה באורך וברוחב השלחן והיו ארבעה בדים ונישא בשמונה ב״א. ומש״ה לא היה אפשר להביא את הבדים בטבעות שלא בזמן המשא. שהרי לא ינוח בטוב על טבעת אחת עד שעת המשא ואז היה מונח על הכתפות. וע״ע להלן כ״ז ז׳:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 25 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e