לך רד. רדה מן ההר מיבעי כמו דכתיב וירד משה מן ההר. מזה הגיע דרשת חז״ל בברכות לך רד מגדולתך. ופי׳ ירידה זו הוא. שלא יתנהג עוד ע״י דרך נסי תמיד כמו שהיה משה זרוע תפארתו ית׳ אלא יהיו הליכותיך בהנהגה טבעית ונתן בו טעם ע״ז. כי שחת עמך אשר העלית. בזה שהעלית אותם להתנהג בדרך נס בזה גרם להם שישחתו. מש״ה ראוי שירד ממדרגתו כדרך שאמרו חז״ל בב״ר פצ״ו שפורעין מן הנעבד אע״ג שאינו חייב כלל. מכ״מ הרי נכשלו ע״י. כך ע״י הנהגתו במעלה עליונה זו נכשלו ישראל. ע״כ ראוי ליענש ולירד. וכמש״כ לעיל:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 32 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e