הלא זה אשר ישתה אדוני בו והוא נחש ינחש בו. המפרשים פירשו. והוא נחש ינחש כלומר דוקא הוא בסגולה שיש לו נחש ינחש. אבל אחר אינו יודע לנחש וא"כ הרעותם אשר עשיתם כי אתם סברתם שהוא סגולת הגביע לבד ואינו כן כי הגביע אין בו מועיל. ואפשר דמרתח קרתח והוא נחש ינחש כלומר הוא שהוא גוי אינו מוזהר על הנחוש אבל אתם אינכם רשאין לנחש והרעותם אשר עשיתם. ועפ"ז א"ש הק"ו אשר עשו הן כסף וגו' ואיך נגנוב מבית אדוניך וגו' והק"ו אית ליה פרכא דזה אינו כסף וזהב רק חמדת סגולת מלכים לנחוש ולידע עתידות. אמנם ע"פ האמור ניחא דישראל אסורים בנחוש וא"כ (כשאין) [כאין] בו סגולה דמי והוא כסף בעלמא או זהב שאם תאמר דאנחנו אסורים לנחוש אבל נמכרנו לגוי בדמים יקרים א"כ הוא זהב והק"ו א"ש:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · בראשית · פרק 42 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5