ונשמע קולו בבואו אל הקדש. נעשה ונשמע. ונשמע פתגם המלך. כן הוא במסרה. ואפשר במ"ש פרק ר' עקיבא ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהן את ההר כגיגית מכאן מודעא רבא לאוריתא ואעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש. והתוס' הקשו דהרי הם אמרו נעשה ונשמע ותירצו כי יראו מהאש הגדולה ע"ש. ולפי מאי דאמרו בתנחומא דהמודעא היתה על תורה שבע"פ ניחא קושית התוס' דנעשה ונשמע אמרו על תורה שבכתב ומה שהיו אנוסים היה על תורה שבע"פ. והגאון הרב פני יהושע כתבה מדנפשיה ונוח"ם יסתר מעיניו דברי התנחומא וקמחא טחינא טחן. והרשב"א כתב דמודעא זו היתה עד שלא באו לארץ אך כשבאו לארץ נתבטל' המודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו וגו' וזה המסרה נעשה ונשמע שאמרו ישראל מתוך חיבתן ואי קשיא איך אח"כ לא רצו עד שכפה ההר לז"א ונשמע פתגם המלך דמה שאמרו ונשמע היה פתגם המלך תורה שבכתב אך המודעא על תורה שבע"פ. ומיהו כל זה קודם שבאו לא"י אך אח"כ ונשמע קולו בבואו אל הקדש:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 28 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5