קריאה במקור

נחל קדומים על תורה · דברים · פרק 14 · פסוק 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והקאת והרחמה ואת השלך. אפשר לרמוז מה ששמעתי משם המקובלים בטעם מ"ש רז"ל אין בן דוד בא אלא בדור שכלו זכאי או בדור שכלו חייב ויש לחקור בדור שכלו חייב איך יתכן והתשובה שאם ח"ו כל הדור חייב הסט"א טורפת כל המצות והלימוד וכל כך תתמלא הסט"א עד שמקיאה הכל דומה לאדם שאכל אכילה גסה שהוא מקיא כל מה שאכל כמה ימים וזה יקרה לסט"א ואז יצאו כל ניצוצות הקדושה ותהיה גאולה זהו תורף הדברים בקצור. ולכשיגיע למדרגה זו יאורי"ם בקע בסוד ותשליך וזה רמז והקאת שאם כל כך תתמלא הסט"א מאד עד שתקיא אז והרחמה יתגברו מאד הרחמים ויעלו ניצוצי הקדושה למקומה את השלך שיתקיים סוד ותשליך ובא לציון גואל. ובסגנון אחר ביאר הקאה זו הרב עיר וקדיש מהר"א גאלנטי ז"ל בפירושו סוף פסוק שישי ושמחי וכו' תשכרי ותתערי ע"ש (דף צ"ה ע"ב) מס' קול בוכים ויש לרמוז רמז זה כפי דרכו ע"ש ואכמ"ל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5