נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 18 · פסוק 6

אני חתנך יתרו. ר"ת אחי כי היה הטוב שבקין ומשה הבל. רבינו האר"י זצ"ל. ואפשר לומר כי קין הגדול וחייב בכבוד אחיו הגדול וגם חייב אדם בכבוד חמיו. וז"ש אני חתנך יתרו אחיך וחמיך בא אליך ואני מראה הכנעה לפניך ואשתך שהיא התאומה יתירה שלך שעליה חלקתי בגלגול קין ושני בניה כמוה צדיקים שלא כמו שהתניתי. ובמכילתא אמרו רבי יהושע אמר כתב לו באגרת רבי אליעזר המודעי אומר שלח לו ביד שליח וא"ל עשה בגיני ואם אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך ואם לאו עשה בגין בניה וסוף המאמר הביאו רש"י. ואפשר במ"ש הרב גנת ורדים י"ד (כלל ג' סי' ט') דמוכח מהש"ס שילהי פרק נגמר הדין דמלך ששלח כתב לעבדו אינו בכלל כל איש אשר ימרה את פיך ע"ש וכתבנו בעניותנו דה"ה ע"י שליח. ועתה אני אומר דאיברא דלענין מיתה גם שציוה ע"י שליח ליכא אשר ימרה את פיך. אמנם כשנעריך כתב או שליח נראה דכתב גרע משליח דהכתב ליכא בזיון כלל למלך דאין יודע מהכתב כי אם המלך אשר כתבו ומקבל הכתב ויכול לתלות שלא קבל הכתב ואפילו נודע שקבלו לא נודע מה כתב. אבל שלח שליח הרי נודע לשליח וחבריה חברא אית ליה ויש יותר צער למלך שלא קיים שליחותו. ורבי יהושע אומר כתב לו אגרת כי בזה אם לא יקיים לא יתפרסם. אך רבי אליעזר המודעי אומר שלח לו ביד שליח שהוא יותר פרסום כי יתרו היה בטוח בצדקת וענות משה רבינו ע"ה. וכך שלח אני אחיך הגדול ואתה חייב בכבודי וכי תימא זה יותר משני אלפים ות' שנה בגלגול ראשון שבראשון ואין אתה חייב. ועוד שאתה ת"ח ואני חייב בכבודך על דרך שכ' הרא"ש (כלל ט"ו) ומשו"ה אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך דאשתו כגופו והיא הצילתך מהמיתה כמה שנים כמשז"ל ואתה חייב לעשות לה יקר. וכי תימא דכל כי הא הוא להוסיף אהבה ולעשות רצונה אבל לעשות לה כבוד אין אתה חייב ואין אתה עושה בגין אשתך. עשה בגין בניה ואינו פגם בכבוד אם אתה עושה כבוד לבניך. ומשה רבינו עליו השלום יצא לכבודו דוקא וז"ש ויצא משה לקראת חותנו דייקא ולא כס"ד דלא היה עושה בגינו: