ויקהל משה וגו'. פירש"י למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר. ואפשר לפי פשוטו דלכך הקדים באזהרת שבת ואח"כ המשכן לבשרם שעל ידי שמירת שבת יתכפרו על העגל כמשז"ל אפילו עע"ז כאנוש מוחלים לו. וסמך ציווי המשכן דמהמשכן נראה דהעגל לא היה כי אם שרוצים אמצעי ולגלות [זה] צווה המשכן להשרות שכינה כלומר לאפוקי ממה שהיו רוצים אמצעי. ובזה אפשר לפרש מדרש שוחר טוב מזמור ג'. רבים אומרים לנפשי אפשר אומה ששמעה מפי אלהיה לא יהיה לך וגו' ולסוף מ' יום אמרו לעגל אלה אלהיך ישראל יש להם תשועה אין ישועתה לו ואתה ה' מגן בעדי בזכות אבהתא כבודי ששכנת שכינתך בתוכנו שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ומרים ראשי תחת שהיינו מחוייבים לך תלוי ראש נתת לנו הרמת ראש כי תשא את ראש עכ"ל. ואפשר דח"ו א"ה סברו שעע"ז ממש ולכן אמרו אומה ששמעה מפי אלהיה כלומר שלא ע"י שליח דבשליח יש להקל קצת דכתיב כל איש אשר ימרה את פיך דייקא כמש"ל ע"פ סרו מהר אבל אומה זו שמעה מפי אלהיה כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום וא"כ אין ישועתה לו. ובזכות אבות מגן בעדי כבודי שאמר ועשו לי מקדש א"כ מזה נראה דלא עע"ז ממש רק כונתם באמצעי והראיה שציוה המשכן. וכי תימא שאין להם תשובה ומרים ראשי כמ"ש כי תשא את ראש ופירש"י פ"ק דבתרא קח מהם כופר לצדקה ומהצדקה נראה שאנו בנים כידוע והלכה כר"מ ויש להם תשובה:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 35 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5