ויאמר משה לחובב וגו' נוסעים אנחנו וגו'. אפשר לומר במ"ש הרשב"א דבמתנת הארץ בטלה מודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו. והיינו במונח דא"י אינה מוחזקת והיא מתנה וכמ"ש הרב פרשת דרכים וז"ש ויאמר משה לחובב שחיבב התורה נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם והיא מתנה ונתבטלה המודעא ואתה שמחבב התורה לכה אתנו ושמח לבך כי כל ישראל כלם אחוזי בתורה. והטבנו לך. ויאמר לא אלך דכיון שאמרת דא"י אינה מוחזקת אני חושש שמא יחטאו ולא יזכו. לז"א אל נא תעזוב אותנו כי אתה ידעת חנותנו במדבר וכמה נסים ונפלאות עשה לנו גם ידעת חנותנו במדבר וה' הולך לפניהם וגו' וכל זה מורה שאנו כבנים והוא אב הרחמן לכן אין לחוש לחזרה כלל והיה כי תלך עמנו אין והיה אלא לשון שמחה כי תשמח עמנו ולא תחוש כלל:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · במדבר · פרק 10 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5