וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים. מדברי המפרשים ובכלל רבינו בחיי והרב כלי יקר מוכח דהיתה סמיכה בידים ממש. והרב חזקוני כתב דהבכורות שהם מישראל הם הסומכים ובפסיקתא כתוב דלא היה סמיכה ביד אלא בפה כדרך הסמיכה דמסמך סבי שאמרו בסנהדרין (דף י"ג) דסגי בקריאת שם רבי לחוד וה"נ לקדש הלוים בפה. ולא ריוו צמאונינו. דהמפרשים דסברי כפשוטו לא ביארו הדברים מה זו סמיכה אם היו הנשיאים וכיוצא בעד כל ישראל או באיזה אופן והרב חזקוני חדשות הוא מגיד דקרא כתיב וסמכו בני ישראל ומה זו שתיקה לרש"י והראב"ע והרמב"ן ודעמיהו לפרש דהם הבכורות. ורש"י כתב ישראל סמכו את ידיהם. והפסיקתא אם קבלה נקבל ואם הגאון רבינו טוביהו מחבר הפסיקתא מסברתו קאמר ויליף לה ממסמך סבי הדבר קשה דהכא קרא בהדיא כתיב וסמכו בני ישראל את ידיהם ואין הפ"ה יכולה לדבר שהרי בסמיכת משה ליהושע הכל מודים דהיה ביד ממש כדכתיב וכמפורש בש"ס ומדרשים. אלא דסמיכה לדורות לא הוי ביד כי אם בקריאה בעלמא ומפורש בהרמב"ם:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · במדבר · פרק 8 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5