קדש לי כל בכור וגו' ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה וגו'. יש לדקדק דה' אמר קדש לי כל בכור ומשה רבינו ע"ה ציוה מצוה אחרת זכור את היום וגו' ועוד הקב"ה אמר בבני ישראל והוא דיבר אליהם בשם עם. ופירש רבינו האר"י ז"ל באריכות ותורף דברי קדשו כי משה רבינו רצה לקבל הערב רב והשי"ת לא היה רצונו. ומצוה ראשונה אחר יצ"מ היא קדש ודייק לומר פטר כל רחם בבני ישראל לאפוקי הערב רב. וחש משה רבינו ע"ה שאם מצוה ראשונה יצוה לבני ישראל לבדם באומרו קדש פטר כל רחם בבני ישראל. אז הערב רב יחזרו למצרים. לכן מצוה ראשונה אמר להם לכלם בין לישראל בין לערב רב ואמר ויאמר משה אל העם בכללות לכל ישראל ולערב רב ואחר שכבר השום במצוה ראשונה אז מצא מקום לצוות לישראל והיה כי יביאך לשון יחיד לישראל נאמרה והרב ז"ל האריך ע"ש:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · שמות · פרק 13 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5