ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה'. אפשר במ"ש בזהר הקדוש פרשת יתרו דהקב"ה כשברא העולם חקק שמא קדישא על צרורא והניחו ע"פ תהום וכשנשבעין לשקר פורחים אותיות שמא קדישא ואתבדרו גו תהומי ובעיין מייא לשטפא עלמא עד דזמין וארמיז לחד ממנא יעזריאל די ממנא על ע' מפתחן וחקיק בצרורא אתוון כמלקדמין וכו' ע"ש (דף צ"א). וז"ש ולא תשבעו בשמי לשקר שאז שמא קדישא אשר חקוק בצרור על פני תהום פרחי אתוון וכו' וז"ש וחללת את שם אלהיך דהיינו השם החקוק בצרור והמים רוצים לאבד ולשטוף העולם. וכי תימא הרי שבועות לשקר והעולם כמנהגו נוהג לז"א אני ה' מדת רחמים שרומז לחקוק השם כבראשונה. והרב החסיד מהר"א מקראקא ז"ל כתב דה"ט שאמרו בירוש' דאם אמר שם לבטלה יאמר בשכמל"ו והביאו מרן סימן ר"ו ועיין שו"ת פנים מאירות ח"ג (סי' ט') והטעם כי בשכמל"ו גימטריא שם יעזרי"אל ועוד ע' דממנא על ע' מפתחן כי הוא השם החוקק שמא קדישא פעם אחרת בציווי ה' ודוק. וכשבא לידי פי' הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל ראיתי שכתב שלא חייב מיתה לנשבע על שקר לרעתו כדי שלא תהא מיתתו כפרה עליו וקשה לי הדל שהרי חייב מלקות שהוא במקום מיתה ומתכפר:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5