צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך. אמרו רז"ל מחוללך מחול לך אפשר במה שפירשתי בעניותי מ"ש בירושלמי נשאת עון עמך שכביכול נעשה כשכחן ואינו מובן. אמנם יש מחלוקת בין האחרונים אי שכחה הוי אונס או לא והסט"א מרבים להביא כמה וכמה חטאות הצבור והיחיד דשכחו ושוגג עברו על דת שסובר ששכחה אינו אונס וחייבין והקב"ה כב"י רצה לומר לו דההלכה היא דשכחה הוי אונס ופטורים ולכך עשה עצמו ח"ו כביכול כשכחן והפ' הבין דרצה לרמוז בהדי קבצ"י עלה בקב"ץ ופנה לסובב והרבה להביא משאות שוא חבילות חבילות מעבירות מכח שכחה והב"ל הביא גם הוא דהדין הוא דשכחה הוי אונס ובזה יצאו קבוצי"ם נדדו הלכו רובן של עבירות אף הוא אמר נשאת עון עמך לשון שכחה כסית כל חטאתם זה תורף הדברים בקיצור אמיץ. וזה רמז צור ילדך תשי ותשכח שהיא מסיבת שכחה. ובזה אל מוחל לך דשכחה הוי אונס וכף זכות מכרעת:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · דברים · פרק 32 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5