זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה אך את הזהב וגו'. אפשר דנקט לשון חקת כלפי מ"ש בפסחים (דף מ"ד ע"ב) לרבנן געולי גוים חידוש הוא דהא כל נותן טעם לפגם מותר דגמרינן מנבילה והכא אסור. ולז"א חקה דכיון דבעלמא נט"ל מותר נראה הכא כמו חק דאסור לסברת רבנן ודוק:
קריאה במקור
נחל קדומים על תורה · במדבר · פרק 31 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Kedumim, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156903/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8abf4a3d11b4ae13839e13dd5ea89e27a19adfe1a26edfbf2d26c8cddb2091c5